יש הרואים בתקופת השלטון הרומי הישיר על יהודה את אחת הסיבות לפרוץ המרד הגדול ברומאים. הסבר טענה זו
השאלה: זה כמו לשאול- "מה עשו הנציבים ביהודה שגרם ליהודים לפתוח במרד נגדם?" בעצם צריך לתאר את המאפיינים של תקופת הנציבים ולהסביר מה בכל המאפיינים הללו עורר את היהודים למרוד (ישנן סיבות נוספות למרד, אך בשאלה זו שואלים רק לגבי הנציבים)
(משפט פתיחה)תקופת הנציבים ביהודה לא היתה אחידה, ולא כל הנציבים פעלו באופן דומה. יחד עם זאת, אפשר למצוא מכנה משותף לרבים מהנציבים הרומאיים ששלטו בארץ, ובעזרת הפעולות שעשו או המאפיינים של תקופת שלטונם- ניתן להבין מדוע היהודים החליטו לפרוץ במרד. (הסבר מלווה בדוגמאות) ראשית, הנציבים נהגו לפגוע ברגשות הדתיים של היהודים, לעתים מתוך רצון להשפיל אותם כנתינים של האימפריה הרומית. כך למשל, בהר הבית, היכן שיהודים נהגו להתפלל, נמצאו כוחות צבאיים של רומא שפיקחו על מעשיהם, או שהנציבים נהגו להיכנס לירושלים עם הצבא בליווי דיוקן של הקיסר הרומי על דגליהם. שנית, הנציבים נהגו בשחיתות ביחס לאוכלוסייה היהודית, ודוגמא לכך היא משרת הכוהן הגדול שאותה הם מכרו לכל המרבה במחיר. שלישית, הנציבים בדרך כלל העדיפו את האוכלוסייה הנוכרית ההלניסטית בארץ ותמכו בה בכל סכסוך שהתפרץ בינה לבין האוכלוסייה היהודית. דוגמא לכך היא המקרה בעיר קיסריה, כאשר היתה מחלוקת האם זו עיר יהודית או נוכרית. סיבה נוספת היא הפעילות כנגד תנועות משיחיות- בתקופה האחרונה של הנציבים התעוררו בארץ קבוצות משיחיות קנאיות שדגלו ביציאה למרד. קבוצות אלה סחפו אחריהן המוני יהודים, אולם הנציבים נקטו נגד מנהיגיהן יד קשה ואף הוציאו להורג את חלקם. דבר זה עורר תסיסה רבה כנגד רומא. (קישור בין המאפיינים לבין פרוץ המרד) כל המאפיינים הללו שתוארו גרמו ליהודים בארץ לחוש שהשלטון הרומי, באמצעות הנציבים שלו, משפיל את התרבות הדתית שלהם, מדכא את החירות הלאומית שלהם, עושק אותם מבחינה כלכלית ומתייחס אליהם כאזרחים פחות חשובים לעומת האוכלוסייה הנוכרית. לכן התעוררו רגשות חזקים לצאת למרד נגד רומא.